בשקט ומתחת לרדאר, כשתותחי המלחמה עוד רועמים, יוזמת חבורה של צעירים מעבר לצפון הארץ ולמערב הנגב. "אנחנו רוצים לספר סיפור חדש ולהפוך מדור האסון לדור התקומה", הם מספרים בריאיון מיוחד ל-N12. הצעירה שמודה: "אני פחות בחרדה מהמצב, אבל זה נוכח". וזו שעובדת במלונות המפונים ותעבור לעוטף: "הילדים חטפו מכות קשות. הטראומה נוכחת"
"כל דור והתור שלו. עכשיו תורנו". זה המסר שקיבל את פניהם של עשרות הצעירים שהגיעו בשבוע שעבר לערבי ההתעניינות במעבר לעוטף עזה וליישובי גבול הצפון. רובם בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, רווקים, משפחות וזוגות צעירים ששוקלים לעזוב את ביתם ולהעתיק את מקום מגוריהם לשיקום העוטף והצפון. "לא בחרנו שהאסון הזה יקרה לנו, אבל אנחנו יכולים להחליט איך להגיב עליו ולהפוך מדור האסון לדור התקומה. אנחנו רוצים לספר סיפור חדש", אומר חן שמיר, בן 39 מחיפה. "הרעיון הוא לארגן קבוצות של צעירים שיעברו לגור בעוטף ויעבדו בעבודות שכרגע הכי צריך אותן: חינוך, טיפול וחקלאות".
קרוב ל-200 צעירים מרחבי הארץ כבר הביעו התעניינות במעבר לעוטף או לצפון דרך המיזם. במתעניינים: תושבי ירושלים, תל אביב, חיפה, כפר סבא, אשקלון ודימונה. 60% מהם בעלי מקצועות חברתיים, עבודות שיישובי העוטף משוועים להן כמו הוראה, עבודה סוציאלית ומומחיות בטיפול מסוגים שונים.
