קצת יותר ממאה שנה לאחר הולדת התנועה הקיבוצית, קבוצות של ישראלים בערים ברחבי הארץ החלו לבנות קומונות שיתופיות, שיתבססו על ערכים משותפים והחלטות משותפות. "ההורים הבינו שזה לא פריקי ומוזר", אומר אחד מהפעילים.
מאת: ינון מילס מתוך הכתבה בתכנית המגזין עם אושרת קוטלר בנגלב-15 מוקדים מצפון הארץ ועד דרומה, מאות ישראלים, חילונים וצעירים, החליטו לוותר על החיים לבד או בזוגיות ולעבור לבניינים שהפכו לקומונה עבורם. אחד כזה הוא בניין בעכו, בו חיים 52 בני אדם, ללא משכנתא, ללא מנעולים ועם חשבון משותף ורכבים משותפים.
ואיך מתבצעים כל התהליכים הפיננסיים המטרידים את רוב הציבור? כל קומונה מורכבת מכמה קבוצות קטנות, המקבלות תקציב ובו מחליטים על המצרכים ועל הוצאות פעוטות. הוצאות גדולות יותר חש דיון עם הקומונה כולה. כל המיזם מתבצע תחת תנועת "דרור ישראל", וכל פעיליה עוסקים בחינוך ערכי לדור הצעיר.
עומר כהן בן 30 שחי בקומונה בעכו אומר כי כל אחד בוחר את הדרך בה הוא רוצה לחיות, וזה המודל שמתאים לו. "זה לא תא משפחתי רגיל אבל זו הבחירה שלנו. יש איזשהו ניסיון לבנות מודל שיתופי חדש שיתאים לאנשים במאה ה-21", אמר כהן והוסיף כי גם ההורים התרגלו ו"הבינו שזה לא פריקי ומוזר".
