מהלך הימים האחרונים היה אחד מהחשובים והמשמעותיים להבנת המצב בתוכו אנו שקועים. מחאה גדולה קמה כנגד מחיקת החוב של נוחי דנקנר לבנק הלאומי. מחיקה זו הוערכה בשווי של כמאה וחמישים מיליון שקלים. זהו סכום גדול לכל הדעות. סכום אשר רובנו לעולם לא נראה, וודאי שלא נהנה ממנעמיו.
במקביל לסערה הגדולה שקמה ושהביאה, לעת עתה, את הגברת רוסק- עמינח להודיע ברבים כי מחיקה זו לא תצא לפועל, התרחש דבר נוסף עליו פורסם בצניעות בעיתונות וגם מדרי הרשתות החברתיות נעלם הדבר עדי כי קולותיהם המשפיעים כל כך נאלמו. העניין "הפעוט" עליו אני שח הוא סך של כ- 10.2 מיליארד שקלים. אם הסכום הקודם הוא אגדתי לרובנו, הרי סכום זה הוא עניין לאחרית הימים בעבורנו, אם בכלל…
ובכן, מדובר במחלוקת בין שר האוצר הטרי שלנו לבין נגיד הבנק המרכזי סטנלי פישר. המחלוקת, כך דווח היא על גובה הגירעון. שר האוצר דורש הגדלת היעד ל-4.2% בעוד פישר דורש הישארות על 3% אחוזים. בכדי לסבר את האוזן אומר רק כי אחוז אחד בגרעון שווה ערך ל- 8 וחצי מיליארד ₪.
הויכוח בין השניים נסב אם כן על השאלה כמה מיטות יהיו לנו בבתי החולים? האם נצליח לרכוש מתישהו דירה? האם סל הבריאות יורחב? האם יפוטרו עשרות אלפי עובדים ולאחרים יורעו התנאים? אכן, אני יודע, זה לא סקסי ועניין דנקנר מוכר הרבה יותר טוב. אבל לא כאן טמון הכלב העשיר הזה, ששוויו מיליארדים. הוא טמון דווקא ביכולתם של מעצבי דעת קהל, ויהיו הם עיתונאים, פוליטיקאים או סתם מעצבי מחשבה מהרשתות החברתיות, לעשות עלינו סיבוב.
כולנו מרגישים שניצחנו, הכול משבחים את ההשפעה של הציבור. יש גם כאלה שמסבירים כבר על הדמוקרטיה החדשה נוסח הפייסבוק ואפילו מרחיקים לכת בהסברים מפולפלים על פירות המחאה. אבל, בשעה שאלה מלהגים, אחד האחראים המרכזיים למצב בו אנחנו נמצאים, הנגיד סטנלי פישר, נשאר נקי, צח ומיוחס מפני כל ביקורת. כל האמיצים, וביניהם פוליטיקאים משופשפים, האירו בזרקור ענק על דנקנר והשאירו את פישר "באפלה". האם הם ידעו מה הם עושים? חלקם ודאי וודאי.
לפני כיומיים התפרסמה שוב ידיעה קטנה ושולית, הנגיד ניצח – הגרעון לא יורחב. כפי שזה נראה עכשיו אכלנו אותה, ובגדול, וכדאי, לעניות דעתי, לקראת הפעם הבאה לראות שאנחנו במשחק האמיתי ולא הוירטואלי, למרות שבאחרון יש יותר ריגוש…
