מאת: פסח האוספטר רכז תנועת דרור ישראל
בשנים 2005 ו-2011 התרחשו אסונות כבדים, אשר גבו עשרות אלפי קורבנות. הראשון- הצונמי, ששטף את דרום מזרח אסיה והשני- רעידת האדמה, אשר פגעה בכור בפוקושימה אשר ביפן. בעקבות האירועים הללו החלו מדענים ברחבי העולם לשער כי כדור הארץ זז ממסלולו, בשל העוצמה האדירה של הצונמי ורעידת האדמה.
במהלך הוויכוחים בין אלה שטענו שאכן כך קרה לבין אלה ששללו אפשרות זו, למדנו רבות על המשמעויות מרחיקות הלכת של תזוזת כדור הארץ ממסלולו בכמות מזערית מגודלו. העולם לא ייראה יותר כפי שהוא נראה, טענו המדענים. עונות השנה תשתנינה, הארץ תתכסה קרח, סדרי היום והלילה בחצי ההמיספרה הצפונית ישתנו, מה שישנה גם את סדרי היום והלילה בחצי ההמיספרה הדרומית. אכן חזיונות אפוקליפטיים.
אלא שלפני מספר שבועות פורסמה ידיעה על ידי מכון המחקר OXFAM ("מועצת הארגונים החברתיים"), המודיעה לכולא עלמא כי 85 אנשים ברחבי העולם משלשלים לכיסם את אותו הסכום שמרוויחים למחיתם מחצית מבני האנוש על פני כדור הארץ. קרי הונם של 85 אנשים שווה להונם של כ-3.5 מיליארד בני אדם. ידיעה זו לא גרמה לזעזוע קשה בקרב המדענים, בוודאי ובוודאי לא בקרב הכלכלנים. האחרונים, מלאי חשיבות ומלאים עד להתפקע מעצמם, טסו לדאבוס לדון בבעיית חוסר השוויון בעולם… למה הדבר דומה? לוועידה שהייתה מתכנסת לאחר פגיעת מטאוריט בכדור הארץ, בעוד העיסוק המרכזי בועידה היתה הרכבו של המטאוריט. לא איך להציל את החיים שנותרו על פני כדור הארץ, אלא מה התועלת שתצמח לנו, העשירים, מהחומרים של המטאוריט.
אלפי שנים כבר ידועה לאדם מה משמעותו של שיווי המשקל, של האיזון. שום דבר איננו יכול להתקיים על פני כדור הארץ ללא איזון. גם לא כדור הארץ עצמו, כפי שלמדנו מעלה. גם היצור האנושי עצמו איננו יכול לשרוד ללא שיווי משקל. ללא הנוזל באוזן הפנימית שלנו לא נוכל ללכת ישר. גם החתול "יודע" כי אם יגזז שפמו הוא ינוע כשיכור ולא יוכל להתקיים. אלה המתכנסים בדאבוס ירו מטאוריט כלכלי באנושות על פני כדור הארץ. מטאוריט, אשר הביא לחוסר איזון קיצוני בקרב האנושות. חוסר איזון, המאיים על עצם קיומה של האנושות, כפי שאנו מכירים אותה.
המדענים השונים ניסו בזמנו להשוות את העוצמה של רעידת האדמה ביפן, לכמות פצצות האטום שצריך היה לפוצץ בכדי להגיע לאותה התוצאה. מי יכול למדוד את כמות ואיכות התסכול של מחצית מהאנושות? מי יכול לתאר לעצמו לאן כל זה יוביל, אם התסכול, העלבון, חוסר האונים וההשפלה הזו יתפרצו יום אחד, בכל מיני מקומות בעולם, בכל מיני דרכים, שאיש איננו יכול עדיין לשער את משמעותם ותוצאותיהם?
אלה אשר התכנסו זה מכבר בדאבוס שמים פס ארוך על המשמעויות של מעשיהם שלהם ושל קודמיהם, משך מאות ועשרות בשנים, ולאסוננו, נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, קיבל שם את פרס "רוח דאבוס". עמוס הנביא וודאי היה מוקע משם במקלות ואבנים. הם נהנים מהמשחק המנוול שלהם באנושות, ומשוכנעים כי לעולם חוסן. הם לא למדו את הלקחים של קדמונינו – המבול, מגדל בבל ועוד ועוד סיפורים מסיפורים שונים, המסופרים כנמשל למשל, אלפי שנים. הם משחקים בגורל כדור הארץ והמשחק הזה ייגמר, כנראה, רע.
