כשהממשלה נגד העם… – 28/5/2012
לחברים שלום,
אנחנו לאחר בחירות להסתדרות, ועושה רושם שגם לקראת גזירות קשות אשר הולכות לנחות על אזרחי מדינת ישראל בתקופה הקרובה. אני מוצא שנכון וחשוב להבין ולראות מול מה אנחנו עומדים ובמה עלינו להיאבק יחדיו.
מדיניות פיסקאלית
במוצאי השבת שלפני שבועיים נורתה יריית הפתיחה למחאה החברתית. ללא כל טריגר ברור, ללא מסרים ברורים וללא פרסום משמעותי הגיעו אלפים לכיכר רבין במחאה על מדיניות הממשלה.[i] יום לפני ההתכנסות טרחו "גורמים בממשלה" להצדיק את מדיניותה ולצבוע אותה כמדיניות טובה למעמד הביניים.[ii]
הבעיה היא שאין התאמה בין הצהרות הממשלה למציאות. יומיים לאחר ההתכנסות התפרסם דו"ח "מיטות אשפוז ועמדות ברישוי, סוף דצמבר 2011" ממנו עלה כי בשש השנים האחרונות ירד מספר מיטות האשפוז בכל סוגי האשפוז: שיקום, מחלות ממושכות, פסיכיאטריה ואשפוז כללי. הירידה הגדולה ביותר במיטות אשפוז הייתה במחלקות הפסיכיאטריות – 42% בשש השנים האחרונות ו־50% בעשור האחרון. מספר המיטות לאשפוז כללי ירד מ־2.09 מיטות ל־1,000 נפש בסוף 2005, ל־1.88 ל־1,000 נפש בסוף 2011 – ירידה של 10%.[iii]
באותו יום הודיעה גם חברת החשמל שההפחתה הנוספת בהזרמת הגז ממאגר ים תטיס תביא לעליית תעריף החשמל – בנוסף לעלייה של כ־9% מאפריל וכ־25% מאז אוגוסט 2011.[iv] בנוסף לכך, החליטו ברשות המסים שהדרך הנכונה להקטין את הגירעון היא לחייב בתשלום מע"מ משפחתונים מאושרים של משרד התמ"ת. כך, תוך הסתמכות על חוק מלפני 20 שנה שלא יושם מעולם, יקטינו את ההכנסה המקסימלית האפשרית למטפלת במשפחתון מ-4,700 ₪ נטו, ל-3,537 ₪ נטו.[v]
מהלכים אלה הם רק המתאבן לקראת הגזירות שיוטלו בחודשים הקרובים. משרד האוצר חותר להעלות את המע"מ מ-16% ל-17% בתחילת יולי ולשאוב 2 מיליארד ₪ מאזרחי מדינת ישראל במקום להגדיל את הגירעון או להפוך את מערכת המס לפרוגרסיבית יותר. הנימוק הרשמי הוא גידול משמעותי בגירעון בשל ירידה בהכנסות המדינה. האוצר כבר החליט להעלות את הגירעון, אך רק ל-29.7 מיליארד שקל, כ-3.3% תוצר, ולא לגירעון הצפוי – מעל ל–4.0% תוצר – יותר מ–36 מיליארד שקל. אם כך, גם אם יועלה המע"מ באחוז שלם, חסרים עוד לפחות 4 מיליארד שקל. חלק מהפער יושלם ע"י העלאת הבלו על הדלק ב-10 אגורות,[vi] ע"י העלאת מסים נוספים וקיצוץ תקציב המדינה הקיים. יש להדגיש, מדובר באותה המדיניות שנוסתה ונכשלה בגוש היורו – מדיניות הצנע. חבילת צנע של 0.7% תמ"ג על רקע האטה היא מהלך שגוי שרק יגביר את הנזק.
מדיניות הצנע צפויה רק להתגבר בתקציב 2013. לטענת האוצר, בתקציב 2013 חסר בצד ההכנסות היקף של אחוז אחד עד אחוז וחצי תוצר, כלומר 9 מיליארד עד 13.5 מיליארד ₪. העלאת המע"מ ב–1% תגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב–2013 ב–4 מיליארד שקל. משמע, הממשלה מתכוונת לפתור כשליש עד רבע מכלל הגידול בגירעון ע"י העלאת מס רגרסיבי ביותר, כי זה הכי קל – הצעד לא מחייב אישור של הכנסת. מעבר לכך, האוצר מתכנן שורה של גזירות קשות (בהיקף כולל של כ-11 מיליארד שקל): הטלת מע"מ על פירות וירקות, קיצוץ בשכר עובדי המדינה, קיצוץ רוחבי של 5% מתקציבי המשרדים, שחיקת קצבאות הביטוח הלאומי, הקפאת פרויקטים של תשתיות תחבורה, הקפאה חלקית של חינוך חינם מגיל 3 (כפי שנעשה בחוק ההסדרים לאורך העשורים האחרונים), הפחתת הטבות המס לתעשייה וקיצוץ תקציב המדען הראשי בתמ"ת.[vii]
המהלך מוצג בידי שר האוצר, יובל שטייניץ , כהכרחי – "מי שנוהג בחוסר אחריות, קורה לו מה שקורה לספרד ויוון – ואנחנו לא רוצים להיות עם אבטלת המונים."[viii] עם זאת, אין סיבה אמתית לגזירות אלה. האוצר חותר ליעד גירעון נמוך של 3%, כאשר אין עליו כל מגבלה בקביעת היעד. בניגוד למדינות האיחוד האירופי, אשר כפופות במידה מסוימת לאמנה הפיסקאלית החדשה ולאמנת מאסטריכט, אשר מציבות תקרת גירעון של 3% תוצר, מדינת ישראל אינה חתומה על אמנות אלה וגם לא צפויה להיות מוזמנת לחתום עליהן בזמן הקרוב.[ix]
על רקע דברים אלה מתבלטת עוד יותר תמיכתו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במהלכי האוצר.[x] מדובר במעשה הנוגד באופן מוחלט את הצהרותיו שלו עצמו – לפני כחודש אמר פישר ש"מדיניות פיסקלית אנטי־מחזורית עובדת",[xi] ואילו המהלך בו הוא תומך כעת הוא פרו מחזורי באופן מובהק ובוטה.
אף אחד לא מציע את הפתרונות הפשוטים – הגדלת הגירעון ופרוגרסיביזציה של המיסוי. משום מה, מעדיפה הממשלה למנוע מאזרחי מדינת ישראל את היכולת להשקיע את כספי הפנסיה שלהם באפיק הסולידי ביותר – בהם עצמם – ע"י הנפקת אג"ח מיועדות, ובמקום זאת היא מפנה אותם למימון התספורות של בעלי ההון הממונפים.
יתרה מזאת, באופן משונה למדי טוענת מירב ארלוזורוב כי "ישראל מתחרה על כספי העשירים מול המדינות המפותחות בעולם, ומאחר שבעולם הרבה יותר נוח ואטרקטיבי לעשות עסקים, ספק אם יש מקום לכך שדווקא ישראל תיהפך לסמן ימני במיסוי עשירים."[xii] לא ברור מי אותם עשירים אליהם היא מתכוונת – הכסף הספקולטיבי החם של ענקי הפיננסים הבינלאומיים, שיכול להסתלק באותה המהירות שבה בא? או שמא לבעלי ההון הישראלים שאינם יכולים לנהל את עסקיהם במקום אחר בעולם כי לקוחותיהם נמצאים בישראל? כך או כך, ניתן לגייס יותר מ-6 מיליארד ₪ ע"י הפסקת האפליה במיסוי על עבודה ועל הון – החלת מס הכנסה אמיתי ולא מס שכירים.
לנוכח הקמפיין שמנהלים משרד האוצר ובנק ישראל, ולנוכח היאלמות המענה של קול ההיגיון הכלכלי, יש צורך בחזרה של המחאה לפעולה – אך הפעם תוך כדי העמדת סל כלי מדיניות שיוכל לתת מצד אחד מענה לבעיות הכלכליות של היום ומהצד השני לתת מענה לצרכיהם של אזרחי מדינת ישראל.
ממשלת ישראל ממשיכה לומר דבר אחד ולעשות את ההיפך המוחלט. מצד אחד מכריזה הממשלה השכם וערב על היותה טובה למעמד הביניים ומצד שני הוא ממשיכה את מגמת קיצוץ מיטות האשפוז, את העלאת תעריף החשמל ואת העלאת המסים העקיפים.
קידום הפרטה
הממשלה מנצלת את הרחבתה לקידום חוק הריכוזיות. רה"מ, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, פרסמו ביום ראשון שעבר את תזכיר החוק להגברת התחרות במשק, המבוסס על המלצות ועדת הריכוזיות. לפי התזכיר, תיאסר השתתפות "גופים ריכוזיים" בהליכי הפרטה והקצאה ממשלתיים, למעט חריגים שיאושרו בוועדה מיוחדת. התחומים שנקבעו כמוגבלים עבורם כוללים מים, אנרגיה, דרכים, תקשורת, שידורים, מכרות, משאבי טבע, תשתית פיננסית ארצית ותשתית בריאות.
הדבר המעניין הוא שלא נקבעו בחוק כל סייגים להפרטה עצמה של תחומי פעילות הממשלה. כך, למשל, לא נקבע כי התחומים של מים, אנרגיה, דרכים, תקשורת, שידורים, מכרות, משאבי טבע, תשתית פיננסית ארצית ותשתית בריאות לא יופרטו לחברות זרות. כלומר, קביעה בחוק שתחומים אלה לא יופרטו לידי גופים גדולים במשק הישראלי (היחידים שביכולתם לרכוש שליטה בהפרטה של תחומי פעילות) ואי קביעה שתחומים אלה לא יופרטו לידי גופים בינ"ל משמעה אחת – חתירה להפרטת פעילות הממשלה לידי בעלי הון או גופים פיננסיים זרים.
יתרה מזאת, הגבלת חלוקת הזכויות במשאבי טבע ובתחומי הפעילות של הממשלה לגורמים פרטיים תפוקח ע"י ועדה מיוחדת. כך הממשלה תוכל להעביר נכסים ציבוריים לגורמים זרים מטעמים פוליטיים.[xiii]
כל מי שממעיט בסכנת המהלך יכול לבחון את תוצאות המלצות ועדת הריכוזיות בעניין הפרדת אחזקות פיננסיות וריאליות כמקרה מבחן. בשבוע שעבר התבשרנו על קיומו של מו"מ למכירת הפניקס – חברת הביטוח הרביעית בגודלה בישראל – לידי KKR.[xiv] מדובר בפרייבט אקוויטי ותיק וגדול, שהיה ממובילי תקופת ה-LBO של שנות ה-80', והמשיך במהלכים אלו גם בשנות ה-90' וה-2000.
במקביל, נודע על מכירת כלל תעשיות לידי המיליארדר לן בלווטניק,[xv] אשר רכש את הונו בזמן מכירת החיסול של רוסיה הסובייטית.[xvi] בלווטניק צפוי להפוך את החברה מקבוצת אחזקות של חברות ריאליות לזרוע ההשקעות שלו בישראל.[xvii]
ממשלת ישראל ממשיכה במהלך לביצוע שינויים מבניים עמוקים במשק הישראלי. תחת הכותרת של "פירוק הריכוזיות" מותווה תהליך ההפרטה כך שיהיה מכוון אך ורק כלפי גורמי הון בינ"ל. אבסורדית במיוחד היא ההגבלה על העברת תשתיות חיוניות לידי בעלי הון ישראלים לצד אי הגבלה דומה על גורמי הון בינ"ל.
פגיעה במשק המזון הישראלי
בהמשך לשינוי המבני המתוכנן במסגרת העברת חלקים מהמשק הישראלי מידיהם של בעלי ההון המקומיים לידיהם של גורמי הון בינ"ל, יש גם כוונה של הממשלה להרוס את המפעל הציוני, בן למעלה ממאה שנים, של חקלאות יהודית. תחת הכותרת של תחרותיות נמוכה, מקדמת ועדת קדמי את חורבנה של החקלאות הישראלית ע"י הגברת הייבוא.[xviii]
בדו"ח שהזמינה ועדת קדמי מחברת מוניטור, נקבע שהתחרותיות בתחום המזון בישראל נמוכה מהמקובל ב-OECD. הממצאים של מוניטור תואמים לאלה של ועדת טרכטנברג, וגם ההמלצות תואמות – הגדלת היבוא.
כתב ב-The Marker פרסם טור שבו הוא מסביר מדוע הפתרון של הגדלת היבוא יחמיר את המצב וכיצד המדיניות הממשלתית מעלה את המחירים:
1. הישענות על יבוא תמנע בטחון תזונתי מאוכלוסיית ישראל ודוגמה לכך ניתן לראות במקרה של הגז המצרי.
2. הסבסוד הישיר לחקלאי ישראל היה בשנה שעברה 17% משווי התוצרת בעוד שבמדינות ה-OECD הוא הגיע ל-25%. הנתון הזה מציב את ישראל במקום ה-33, השלישי לפני האחרון בדירוג רמת הסבסוד במדינות הארגון.
3. במדינות גוש היורו 5% ממוצרי החלב לצרכנים מקורם ביבוא (חלב ומוצריו המיוצרים על בסיס אבקת חלב), בעוד שבישראל שיעור המוצרים המיוצרים מחלב משוחזר מאבקת חלב מיבוא הוא 20% מהצריכה.
4. בספרד מסבסדים את מגדלי הזיתים ויצרני שמן הזית ב-10 שקלים לקילו שמן, כ-50% מעלות ייצור השמן. בישראל שמן הזית אינו מסובסד באגורה אחת.
5. בעשור האחרון כשליש עד מחצית מתקציב האיחוד האירופאי ניתן לחקלאות.
6. בחמש השנים האחרונות הצטמצם גידול העגבניות במושבי הערבה ב-80% בשל חוסר בתמיכה ממשלתית ובעובדים.[xix]
כלומר, פעולת הממשלה להגדלת הייבוא לא תביא להורדת המחירים כי אם לעליית מחירים (כפי שקרה לאחר צמצום שטחי גידול העגבניות בערבה) ולהגברת התנודתיות במחירי המזון.
ממשלת ישראל פועלת כעת להרס אחד השרידים האחרונים למפעל הציוני – החקלאות הישראלית – וכל זאת תחת הכותרת הצינית של מענה למחאה החברתית. במקום לנהוג בדומה לשאר מדינות ה-OECD ולהוזיל את מוצרי המזון תוך הבטחת אספקתם באופן סדיר ע"י סבסודם, מקדמת הממשלה את הגדלת הייבוא והורדת המכסים. מהלך זה יביא רק לתנודות גדולות יותר במחירי המזון כך שרק העשירים יוכלו לרכוש באופן קבוע את המזון שברצונם לאכול.
שר האוצר וראש הממשלה שוקלים להעביר תקציב חד שנתי ולא דו שנתי
היום נטען ב-The Marker כי חל שינוי בעמדות רה"מ נתניהו ושר האוצר שטייניץ. מדובר על כך ששני האדונים שוקלים להחליט על כך שתקציב המדינה הבא יהיה חד-שנתי ולא דו-שנתי כפי שרצו בתחילה. לטענת The Marker, ההחלטה סופית בנושא אמורה להתקבל השבוע או בשבוע הבא. נטען כי לשינוי בעמדת שר האוצר שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהיות ו- 2013 היא שנת בחירות, אין זה ראוי להכין תקציב לממשלה, לראש הממשלה ולשר האוצר הבאים; השנייה היא החשש מפני ירידה בהכנסות המדינה ממסים ביחס להערכות הנוכחיות – מה שיצריך התאמות דרסטיות בתקציב 2014. יש סיכוי גדול שמדובר בהחלטה טקטית להימנע מלחץ ציבורי שעלול להתעורר ובינתיים להעביר את כל ההחלטות שתוארו כאן.
לאור שינוי דל זה אני מציע לקרוא את המתואר לעיל.
האמת ברורה – יש לבטל את כל ההחלטות הכלכליות האחרונות ולהחליפן בתכנית רלבנטית לטובת אזרחי מדינת ישראל.
בברכת שותפים,
מחברות המחקר להתחדשות התיאוריה הביקורתית
תנועת דרור-ישראל
[i] http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1706069
[ii] http://www.themarker.com/news/tent-protest/1.1706037
[iii] http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1708053
[iv] http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3571277,00.html
[v] http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3571235,00.html
[vi] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000750076
[vii] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000750710
[viii] http://www.themarker.com/markets/1.1713911
[ix] http://www.themarker.com/markets/1.1713075
[x] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000751245
[xi] http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3569049,00.html
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570686,00.html
[xii] http://www.themarker.com/markets/1.1715357
[xiii] http://www.themarker.com/markets/1.1706898,
http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1707295
[xiv] http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3572162,00.html
[xv] http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3571700,00.html
[xvi] http://www.themarker.com/wallstreet/1.1712230
[xvii] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000751762
[xviii] http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1708216,
http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1708149
