ניוזלטר

על משמעות מדיניותה הכלכלית הנוכחית של ממשלת ישראל – 21/4/2012

21 באפריל 2012

על משמעות מדיניותה הכלכלית הנוכחית של ממשלת ישראל – 21/4/2012

לחברים שלום,

כמורגש על ידי כולכם וכולכן, רוחות המחאה המתחדשת מתחילות לנשב שוב ברחובות, יש לציין שלא בכדי – סך הכול אנחנו רואים רק את החמרתה של מדיניות הממשלה שגרמה למצב גידול הפערים האדיר ונישול זכויותיהם האזרחיות של אזרחי המדינה. זה נעשה באדנות, כמעט כאילו בכדי להכעיס.

אפילו דוח טרכטנברג שהיווה דוגמא חיה לחוסר קשר בין רטוריקה למדיניות מוצעת, והיה למעשה חוק הסדרים של אותה מדיניות כלכלית, קוצץ בחלקים הדלים הטובים שלו.

תולדותיו הארוכות של עמינו מראות כי מי שנוהג באדנות עד כדי כך באזרחיו סופו שיפול, כך היה אז בפרות הבשן של עמוס וכך יהיה באלו של היום. השבוע יצא אחד מדוברי ראש הממשלה והודיע כי אלו שעושים את המחאה הם תומכי חד"ש; הניסיון לצייר את המחאה כאנטי ציונית מעיד יותר על אומרו המסית ודעותיו הימי ביניימיות (וממתי הציונות סתרה סוציאל דמוקרטיה?).

בכדי להניע את הדברים יש צורך שהפעולה המחאתית שתצמח תהיה מדויקת ותכוון למעוזי המדיניות ההרסנית ומגדילת הפערים שעושה שמות בחברתנו ובמדינתנו. לשם עידוד אופן פעולה זה וכדי לדאוג שהגל הבא שיוקם יהווה מכוון ואפקטיבי, בכוונתנו להוציא מעת לעת סקירה כלכלית חברתית ברוחנו, בתקווה שנצליח.

להלן:

המדיניות התקציבית הגרועה של ממשלת ישראל והשלכותיה הצפויות:

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לתחילתה של האטה בצמיחה במשק הישראלי (הייצוא התעשייתי התכווץ באופן ריאלי בכ-4% בדצמבר-ינואר, ובאופן מצטבר התכווץ בכ-9% מאז הרבעון השני של 2011. בנטרול ענף כלי הטייס (ענף תנודתי ביותר, שזינק לאחרונה) הסתכמה התכווצות היצוא התעשייתי בכ- 13%)[i], כתוצאה מכך ניתן לראות קפיצה משמעותית בגירעון בין פברואר למרץ 2012. הגידול בגירעון אינו נובע מגידול בהוצאות המדינה אלא בקיטון בהכנסות המדינה ממסים. מנהל הכנסות המדינה עוד לא פרסם את נתוני מרץ, ולכן לא ניתן לומר בדיוק בכמה הייתה הירידה בהכנסות ממסים, אך לפי נתוני פברואר, הייתה ירידה ריאלית של 4.7% בגביית המסים בפברואר 12' לעומת פברואר 11'.[ii]

בניגוד למנהל הכנסות המדינה, החשכ"ל פרסמו את הנתון למרץ, אך ללא כל השוואה למרץ 11'. על כן, לא ניתן לדעת מה גודל הירידה הריאלית בגביית מסים (כולל ניכוי שינויי חקיקה והתאמות), אך בהשוואה לנתוני מרץ 11', הייתה ירידה נומינלית של 5.82%.[iii] משמע, מדובר בירידה ריאלית של 7% לפחות.

למרות הודעת הלמ"ס מראשית השבוע, לפיה הצמיחה לא האטה באופן משמעותי ברבעון הרביעי של 2011 לעומת הרבעון השלישי של 2011, נראה כי דווקא הייתה הרעה במצב המשק:

1. התוצר גדל במחצית השנייה של 2011 בכ-3.5% לעומת צמיחה של יותר מ-5% במחצית הראשונה. התוצר העסקי עלה במחצית השנייה של שנת 2011 ב-4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.8% במחצית הראשונה.

2. עיקר העלייה הייתה בתוצר ענף הפיננסים והשירותים העסקיים (9.5% בחישוב שנתי) ובתוצר ענף הבינוי (10.5% בחישוב שנתי), ואילו בתוצר ענף התעשייה הייתה ירידה (2.3% בחישוב שנתי).

3. הצריכה הפרטית נותרה כמעט ללא שינוי (עליה של 0.4% בלבד).

4. מרכיב יצוא הסחורות והשירותים ירד בכ-2% בעקבות המשבר הכלכלי שפוקד את אירופה.

5. ההוצאה למוצרים בני קיימא לנפש, המראה את רמת החיים של האזרח הישראלי, ירדה ב-15.2% בחישוב שנתי לאחר עליות של 17.5% במחצית הראשונה של 2011. ירדו במיוחד רכישות כלי רכב לנפש – ירידה של 23.3% במחצית השנייה, לאחר עלייה של 11.8% בחישוב שנתי במחצית הראשונה. רכישות ציוד למשקי הבית (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכ"ד) ירדו ב-15.6% לנפש, לאחר עלייה של יותר מ-40% במחצית הראשונה.[iv]

בתוך סיטואציה זו נמצא משרד האוצר כאשר הוא אמור להתחיל את תהליך אישור תקציב 2013. ברור לכל, שלא ניתן יהיה לשמור על יעד הגירעון, משום שההכנסות ממסים לא יספיקו. העלאת המסים העקיפים בזמן שצפויה בו מחאה רק תגביר אותה – צעד ממנו רצה האוצר להימנע. לכן העלו בתחילה באוצר רעיון שלא להגיש תקציב אלא להתנהל ב-2013 לפי 1/12 מתקציב 2012.[v] המשמעות היא קיצוץ דרמטי בתקציב המדינה הן בשל שחיקת האינפלציה והן בשל גידול האוכלוסייה – קיצוץ של לפחות 4% מהתקציב. מהלך כזה היה מונע מהאוצר את הצורך לקצץ באופן אקטיבי.

בתגובה לכך אמר יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, כי אם הממשלה מחליטה להקדים את הבחירות ולא להגיש לכנסת תקציב ל-2013, עליה להודיע על כך לכנסת ולעם. הוא הוסיף, שאם יש כוונה להגיש את תקציב 2013, על הממשלה להודיע לכנסת אחרי הפסח כדי שתוכל להיערך ולקיים דיונים רציניים ומעמיקים.[vi]

לפי החוק, ממשלה שלא מגישה תקציב מתפזרת ב-31 במרץ ושלושה חודשים לאחר מכן מתקיימות בחירות. מהלך כזה היה מקדים את לוח הזמנים לבחירות שמתכנן ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לכן, נודע בשבוע האחרון שבכוונת האוצר להגיש את תקציב 2013. מהלך זה זכה לגיבוי של בנק ישראל, שביקר את האוצר על כוונתו להתנהל לפי תקציב 2012 וקרא לו להעלות מסים. על רקע דברים אלה יש לראות את הודעת בנק ישראל, על כך שהוא מעריך שהגירעון יעמוד ב-2013 על 5% תוצר (כ-47 מיליארד ₪) כאשר יעד הגירעון היה אמור להיות 1.5% בלבד (כ-14 מיליארד ₪), ואת הקריאה להעלאת מסים.

לא ברור כרגע מה באמת היקף הקיצוצים שיידרש ונזרקים לחלל האוויר מספרים בסדר גודל של 10-20 מיליארד ₪.[vii] אחת ההערכות, של הממונה לשעבר על הכנסות המדינה, יורם גבאי, היא שמדובר ב"התאמות" של 14-13 מיליארד ₪. להערכתו, מימון ה"התאמות" הללו ייעשה ע"י קיצוצים בתקציב המדינה; עלייה של 1% במע"מ; העלאת תשלומי הביטוח הלאומי של המעסיקים; העלאת מס החברות ב-1%; והטלת מס יסף של 2% בגין הכנסות גבוהות ממיליון ₪ בשנה.[viii]

דווקא מדיניות קיצוצים זו מוכיחה את עצמה כקטלנית עבור כלכלות המנסות להתאושש או להימנע ממשבר. הדוגמה הבולטת והאקטואלית לכך היא המשבר הפוקד את גוש היורו. מדיניות הצנע המונהגת במדינות שנקלעו למשבר חובות מביאה להתכווצות הכלכלה ולירידת ההכנסות ממסים, מה שמוביל להגדלת הגירעון ולתפיחת היקף החוב ביחס לתוצר. הכלכלן חתן פרס הנובל, פול קרוגמן, כינה את מדיניות הצנע "התאבדות כלכלית". במאמר שפרסם השבוע בניו יורק טיימס הזכיר קרוגמן שתכניות הצנע לא הוכיחו עצמן אפילו כמסייעות בהפחתה של עלויות מימון החובות.[ix]

בתחום בנק ישראל, הנגיד סטנלי פישר נאם השבוע בכנס בשם "אי-וודאות בעולם והמדיניות הכלכלית בישראל" שהתקיים ע"י מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית ומרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות, במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן. בהתייחסו לשיעור העוני, אמר הנגיד כי אמנם "בעיית העוני בארץ רצינית ויש לפעול לתיקונה", אך מדובר לדבריו במספרים מטעים משום שבקרב מגזרים מסוימים יש משפחות גדולות שאחוז הנפשות מתוכן ללא עבודה עולה בהתמדה. התבטאויות ממין זה הן חמורות במיוחד. למעשה, מה שמשתמע מדבריו של פישר זה שהפתרון הנכון לעוני בישראל הוא חזרה לעבודת ילדים.

בחודשים האחרונים מאז הצטמצמות המחאה אנו עדים לעליות מחירים רבות, התרחבות הפערים וממשלה שלא "שמה" על אזרחיה. ברצוני לשתף אתכם בכמה מהשינויים שחלו בשבוע האחרון בכלכלת ישראל, בנוגע ליוקר המחיה.

"כלכליסט" פרסמו כתבה ארוכה על הפנסיה: שחיקת הפנסיה לאור העלייה ביוקר המחיה; עדכון "לוחות התמותה" היא אחת השיטות לקיצוץ במימון קצבת הפנסיה ע"י קרנות הפנסיה (הנוספות הן: יוקר המחיה, הריבית לטווח ארוך, דמי הניהול, תנודות בשוק ההון, התספורות של הטייקונים, הנחות חשבונאיות מוטעות, רפורמות נוספות של משרד האוצר, ואינטרסים פוליטיים נוספים). לפי חישוב של רמי יוסף ואביה ספיבק, לאחר עדכון לוחות התמותה (ינואר 2003), הפגיעה בכסף של החוסכים הייתה ניכרת (בין 10%-20%).

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568494,00.html

עליית מחירים נוספת במחירי הבנזין צפויה בקרוב:

לפי "ידיעות אחרונות", מחיר הבנזין בישראל עלול לעלות בתחילת החודש הבא שוב אל מעל ל-8 שקלים לליטר בנזין בשירות מלא. זאת בגלל סוף תקופת ההפחתה בשיעור הבלו בסוף החודש. רשות המסים הודיעה (18.4) ששיעור הבלו שמוטל על הסולר שרוכשת חברת החשמל צפוי לגדול פי שניים, בגלל ביטול חלקי של ההנחה לחברת חשמל על תשלומי הבלו.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100074236

בברכת שותפים,

מחברות המחקר להתחדשות התיאוריה הביקורתית

תנועת דרור ישראל

[i] http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3564479,00.html

http://www.themarker.com/news/1.1658485

[ii] http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/docs/2012-02.pdf

[iii] חישוב לפי נתוני מינהל ההכנסות לגבי מרץ 11' ולפי נתוני החשכ"ל

\http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/docs/2011-03.pdf

[iv] http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000741440

[v] http://www.themarker.com/news/1.1677296

[vi] http://www.themarker.com/news/1.1684033