חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
ניוזלטר

כיצד ממשלת ישראל הולכת לגרור את החברה הישראלית למשבר כלכלי וחברתי חריף – 16/6/2012

16 ביוני 2012

כיצד ממשלת ישראל הולכת לגרור את החברה הישראלית למשבר כלכלי וחברתי חריף – 16/6/2012

לחברים שלום,

ראשית, נפתח בציטוט של שר אוצר ערב הגשת תקציב:

"תפקידו של שר האוצר, להבנתי, הוא לדחות כל דרישה להוצאה כספית שדורשים עמיתיו, וכאשר אינו יכול עוד להתנגד, עליו להגביל את הוויתור ככל האפשר…כל עוד אני מכהן, הממשלה תשמור על מסגרת התקציב בהגינות". במסגרת התקציב, הנהיג אותו אדם את הצעדים הבאים:

1. קיצוץ של יותר מ-10% בשכר העובדים במגזר הציבורי[i]

2. קיצוץ קצבאות האבטלה ב-10% והכנסת מבחני הכנסה מחמירים לקבלתן[ii]

3. העלאת מס ההכנסה ב-2.5% לכל רמת הכנסה, כולל בעלי הכנסה נמוכה משכר המינימום[iii]

4. העלאת מסים על בירה

5. העלאת מסים על דלק

6. העלאת מסים על סיגריות

7. קיצוץ קצבאות הילדים[iv]

כמובן שהתוצאה של צעדים אלה, אשר לא איחרה לבוא, הייתה שילוש של מספר המובטלים.

לא, לא מדובר בשר האוצר היווני או בשר האוצר של מדינת ישראל, ולא מדובר בשנת 2012. שר האוצר שבו מדובר הוא שר האוצר הבריטי, פיליפ סנאודן, והתקציב שבו מדובר הוא תקציב 1931.

סלווין פרקר, בספרו "1929 – איך לא למדנו דבר", מסביר כיצד סנאודן שיווק את מדיניותו:

"סנאודן… האמין בשמירה על כספי ציבור. הוא קרא לזה "ניהול כספים שקול"… משמעות המושג… הייתה שממשלות אחראיות אינן מוציאות יותר ממה שנכנס לקופת האוצר בכל שנה, ככל האפשר…".[v]

"סנאודן וחברי פרלמנט שחשבו כמוהו היו בעיצומו של מה שנראה כמסע הפחדה מתואם שנועד להזכיר לציבור את מה שקרה בגרמניה… [ו]התעלמו מהעובדה שבגרמניה שררה אז אנרכיה מוחלטת".

"תוך שהוא נסחף צייר סנאודן תמונה כיאוטית שבה בריטניה סובלת מתוהו ובוהו תעשייתי, אבטלה מופלגת ועם לירה שאינה שווה את הנייר שעליו היא מודפסת – שואה כלכלית."[vi]

כך הובילו פחדני הגירעון את האימפריה הבריטית הגדולה והחזקה לחורבן והתמוטטות. בחרתי להביא את הציטוטים הנ"ל, משום שהם דומים להפליא לאלו של שר האוצר שלנו, אשר לא למד את לקחי השפל הגדול. השבוע דיווח כתב ב-ynet ששר האוצר, יובל שטייניץ, "הודיע שוב כי הוא יתמוך בגישה של שמירה קנאית על מסגרת ההוצאה, גם במחיר של קיצוץ כואב של 7-10 מיליארד שקל בתקציב". כך קבע שטייניץ: "הוכח, כי טעות לחשוב שניתן להציל את הכלכלה על ידי הורדת מסים והגדלת תקציב שתפקידן להגדיל את הביקושים באופן מלאכותי ואגב כך לעודד בניית תשתיות לטווח הארוך. יש סתירה בין מדיניות של עידוד לטווח הארוך לבין מדיניות של ניפוח מלאכותי לטווח הקצר".[vii]

לכך הוסיף: "באירופה רואים את ההבדלים המהותיים בין גרמניה לספרד, בין שבדיה ליוון. זה קודם כל בזכות מדיניות המאקרו."[viii]

הפסקנות של שר האוצר מעניינת בעיקר על רקע אי קיומו של כל מחקר מדעי וממשי רציני המוכיח שהרחבה פיסקאלית אינה מאוששת את הכלכלה. ההיפך הוא הנכון, ושורה של כלכלנים, בהם זוכי פרס נובל לכלכלה וכלכלנים מהשורה הראשונה בעולם (ג'וזף שטיגליץ, פול קרוגמן, ז'אן פול פיטוסי, פיטר דיאמונד ונוספים) הוכיחו את ההיפך הגמור – הדרך היחידה להתאוששות כלכלית היא הגדלת הביקושים. טענתו של שר האוצר הפילוסוף יכולה להיות נכונה רק בעולם הפילוסופיה – שם אינה נזקקת לכל עימות מדעי עם המציאות.

אנחנו החלטנו דווקא לעמת כאן את טענותיו של שטייניץ עם המציאות, והוא אכן צודק. בשנתיים האחרונות – עדיפה המדיניות המאקרו כלכלית של שבדיה וגרמניה על זו שהונהגה בספרד וביוון, רק שהוא משקר בנוגע למהותה של מדיניות זו. בגרפים הבאים ניתן לראות את הקשר בין הגדלת התקציב לבין הצמיחה:

כך למשל ניתן לראות, שכל עוד הרחיבו יוון וספרד את תקציביהן באופן ניכר, עלתה צמיחתן בדרך כלל באופן משמעותי על זו של גרמניה ושוודיה. ב-2010-2011 הופעלה בידי ממשלות ספרד ויוון מדיניות פיסקאלית מצמצמת ביותר, ולכן נקלעו למצב הקשה ביותר שבו הן נמצאות.

במקום לנקוט במדיניות ההגיונית – הגדלת ההוצאה הממשלתית, תוך ניצול השפל בריביות על הנפקת אג"ח מדינת ישראל[ix] – מעדיפה ממשלת פחדני הגירעון לבצע מדיניות צנע קלאסית ולגרור אותנו למצבן של יוון וספרד.

כבר כעת מצבו של המשק הולך ומחריף כאשר יש צניחה של 2.7% בתפוקת התעשייה מתחילת 2012.[x] זו אינה רק מדיניות פיסקאלית, הממשלה גם מחריפה את הפגיעה באזרחי המדינה ללא כל צורך. בכוונת הממשלה להחריף את המצב ע"י הפחתת מכסים, שתביא לפיטורי אלפי עובדים. כך למשל, ההצעה להפחית את המכס על יבוא טונה לישראל – הוזלה של 7 אגורות בחודש למשפחה – תביא לסגירה של חמשת מפעלי אריזת הטונה בישראל ולפיטורים של יותר מ-1,000 עובדים בפריפריה.[xi] דוגמא חמורה ביותר לשבירת מטה לחמם של אנשים הבונים בזיעת אפם את הכלכלה, היא הפגיעה החמורה המתוכננת בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב בחקלאי משק החלב. מדובר בישומו של פרק מדו"ח בעייתי מאוד שכתבה ועדת קדמי. בשבוע הבא ניכנס יותר לנבכיו של החוק אבל רק נאמר שהמלצות אלה, אשר נכתבו בכמה שבועות תוך התעלמות מעמדתם של הרפתנים ומהרכבו האמתי של מחיר מוצרי החלב, באות להחליף את חוק החלב שעל ניסוחו עבדו, תוך דיאלוג עם כל הגורמים, במשך 5 שנים. לכל אלו מאתנו המכירים את דרך הפעולה של האוצר, העובדה הזו לבדה אומרת הכול.

כך מובילה הממשלה הנוכחית את מדינת ישראל למשבר כלכלי וחברתי אדיר, באמצעות השילוב הדתי של "תחרות" וקדושת "מסגרת התקציב". בשעה זו של סערה כלל עולמית הם ממשיכים לאחוז בדת זו למרות הכישלונות החוזרים ונשנים שלה, וגוררים את אזרחי מדינת ישראל איתם לתהום. הם אינם רואים לנגד עיניהם את טובתם של אזרחי מדינת ישראל אלא רק את האיזון בשורה התחתונה. כך הם רק מחריפים את המצב ומונעים, למרבה הפרדוקס, את יישום המדיניות שדווקא תביא לעודף תקציבי בסופו של התהליך. מי שלא מוכן להשקיע בתשתיות הישראליות דרך הרחבה תקציבית משמעותית, גם במחיר כמה אחוזי גירעון עכשיו – יקבל גירעון גדול יותר בעתיד, ומבטיח שעד אז הכלכלה והחברה הישראלית תהיה במצב יותר גרוע. נתניהו ושטייניץ נשבעים למדיניות "אחראית, שתציל אותנו ממיתון" בעוד שלהלכה ולמעשה הם מנהלים מדיניות שתדחוף את ישראל למיתון חריף.

חוסר האחריות והשקרים של פחדני הגירעון הוא משווע, ויהיה הרסני בעבור התעשייה והחקלאות הישראלית, שהן בין המתקדמות ביותר בתחומן בעולם. לטובת אזרחי מדינת ישראל, ומתוך אחריות לעתיד משפחותינו, יש לקיים רפורמת מיסוי פרוגרסיבית ולהגדיל את הגירעון בשעה זו של סערה עולמית. זאת, על מנת לאפשר צמיחה משקית תוך שימת דגש על צמצום פערים. צמיחה זו תביא לגידול כה חד בהכנסות בעתיד עד שיהיה צורך בהקטנת הגירעון והחוב הלאומי על מנת לנהל צמיחה ואינפלציה מבוקרת. אם ברצוננו להגיע לעתיד כזה יש לפעול כעת להרחבת התקציב דרך הגדלת ההשקעות והגירעון, תוך זניחת ההצעות הנוראיות לפגיעה ישירה בעובדים ובחקלאים.

בברכת שותפים,

מחברות המחקר להתחדשות התיאוריה הביקורתית

תנועת דרור-ישראל


[i] Lessons from 1931 for Alistair Darling, Daniel Hannan, The Telegraph, 21.04.2009

[ii] The Depression of the 1930s, BBC

[iii] 1929– איך לא למדנו דבר, סלווין פרקר, עמ' 131

The Times, September 19, 1931

[iv] 1929– איך לא למדנו דבר, סלווין פרקר, עמ' 131

[v] 1929– איך לא למדנו דבר, סלווין פרקר, עמ' 97

[vi] 1929– איך לא למדנו דבר, סלווין פרקר, עמ' 132

[vii] שטייניץ: 'לא לחשוש לצאת נגד המחאה החברתית', אביטל להב, ynet, 12.06.2012

[viii] שטייניץ: "לא לחשוש לעצור ההתלהמות נגד המגזר העסקי, גם במחיר של ביקורת נגד המחאה", אדריאן פילוט, גלובס, 12.06.2012

[ix] אג"ח ממשלת ישראל בתשואה של 4.34% – קרוב לרמת השפל, ערן אזזרן, The Marker, 05.06.2012

[x] התעשיינים: "ירידה חדה בתפוקת התעשייה ברבעון הראשון", הדר קנה, כלכליסט, 10.06.2012

[xi] "יפטרו 1,500 עובדים כדי לחסוך 80 אג' לקופסת שימורים", חיים ביאור, ענבל בורנצוויג, The Marker, 11.06.2012

כתבות נוספות