בין משבר כלכלי לאיום קיומי
כיצד יכול להיות שאותם אנשים שדואגים ששואה נוספת לא תתחולל עלינו מכיוון איראן, הם אלה שאחראים לקריעתה של החברה הישראלית?
עדיין לא שככו הלהבות שכילו את גופו של משה סילמן ז"ל, והנה אנו עומדים בפתחה של שאלה לאומית הרת גורל – גִירְעוּן המזרח התיכון. אודה, אני סבור שגירעון המזרח התיכון יכול להמיט עלינו את חורבן הבית השלישי. לכן, יש לטעמי לעשות הכל כדי למנוע מבעוד מועד אסון שכזה.
אך כיצד יכול להיות שאותם אנשים, המתנבאים עלינו באפשרות זו, הם גם אלו הנושאים באחריות הישירה לקריעתה של החברה הישראלית, להפיכתה לחברה שסועה כלכלית וחברתית, לשבירת מפרקתה, להפיכתה לארץ שבה אנשים שמים קץ לחייהם בשל מצוקה כלכלית. כיצד יכול להיות שאותם אלה, הדואגים ובצדק רב לכך ששואה נוספת לא תתחולל עלינו, הם גם אלה הגורמים לכך שישראל לא תהיה ערוכה ומוכנה בעורפה למלחמה ולהפקרת מאות אלפים לגורלם.
לצד אלה האחרונים, דרים בשלום ובשלווה גם הכותבים הזריזים המזהירים מפני האפשרות של מלחמה שכזו. גם הם טובלים את עטיהם ושרץ גדול בידם. הם הרי אינם מתייחסים, בדבריהם המושחזים והמהודקים היטב, לאפשרות שגירעון המזרח התיכון יכול להמיט עלינו אסון. זאת משום שמן הסתם הם תומכים במהלך בכל לב ולכן אינם משתפים את קוראיהם בתוצאות הבלתי הפיכות של הפלת פצצת אטום על הקיבוץ היהודי – אוד מוצל מאש השואה, שעם השמדתו יבוא אל קיצו, חלילה, העם היהודי, שלא לומר יושמדו מאות אלפים בני אדם.
נביא השקר סטנלי פישר
אלה הטוענים שיש לתקוף במועד מסוים או כי אין לתקוף או שיש לעשות זאת רק עם ארה"ב, מן הסתם בקיאים ברזי הנושא, אך למראה ההתפוררות החברתית החורכת כל חלקה טובה, אין הם מזדרזים להציע תוכנית כלכלית מפורטת. דא-עקא, יאמרו הם לך, "איננו מבינים בכלכלה ולכן איננו יכולים להציע תוכנית כלכלית מעמיקה". אך בשאלת הסרכזות בנָתנז אנו מבינים הבנה עמוקה. עמוקה מאד. וכך גם בנושא הנשק הכימי להשמדת המונים המצוי בידי סוריה – ערכות מגן לכל? לא בסדר היום של כותבי העצומות.
מה הוא, אם כן, הרובד העמוק המקשר בין כל אלה? לאסוננו שמו הוא התבוללות. בעבר, הייתה ההתבוללות בעמים, אחר כך הייתה זו התבוללות אדומה, הייתה גם כנענית ועכשיו
באה לנו השתחוות מלוא הקומה מול איקונין השוק החופשי כעיקרון המארגן של עצמאות ישראל השלישית. אין זאת כי זו היא ההתבוללות הנוראה והקשה מכולן. חיי אדם בתורה זו אינם שווים אלא כערכם הכספי – והמהדרין מביניהם יאמרו כקליפת השום.
מי יגול עפר מעיניי גדולי ישראל לדורותיהם כדי שיראו את השפל הנורא הזה? מעניין מה היה כותב על כך עמוס הנביא, אם היה נדרש להסביר את הסיבה לחשכה האיומה הזו, אשר הכתה בסנוורים את מוחם ולבם של מנהיגי ישראל המתחדשת, ובהם נגיד בנק ישראל אשר התנבא עלינו לאחרונה לאמור ש"אנו נערכים לתוצאות הכלכליות של התקיפה" וכי "מצבם של צעירי ישראל לא גרוע". ואם בנביאים עסקינן, הרי לנו גם נביא שקר.
נוער, שמע
מאז ומעולם התגאינו בתהום שרבצה בינינו לבין עמים אחרים, ביחס לקדושת חיי-אדם – אשר לא ישקלו בכסף, ויהי מה.
עתה, משהשלימו מנהיגינו את המהלך והפכו את העיקר היהודי כי כל אדם נברא בצלם אלוהים לעם בצלם השוק החופשי; עתה משהגענו לכאן, נשאלת השאלה מה עלינו לעשות? על כך ידע להשיב יצחק שדה טוב ממני: "נוער, שמע! מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו. על הכף האחת – שואת ישראל, תקומת ישראל, ומלחמת ישראל. ועל הכף השנייה: תככי מסחר ופוליטיקה. נוער, זכור: בבוא השעה, השלך עצמך על כף המאזניים. השלך עצמך בכוח ובאומץ. זה יכריע, המאזן ישתנה. נוער, שמע".
